רמקולים חיצוניים למוסדות ולעסקים, מדריך בחירה והתקנה

רוב הפניות שאנחנו מקבלים על הגברה בחוץ מגיעות אחרי שמשהו כבר לא עבד. בבית ספר מנהלת עומדת בטקס בוקר מול החצר, ומי שעומד בשורה האחרונה שומע רק הד. במלון רמקול שהותקן ליד הבריכה הפסיק לעבוד אחרי חורף אחד, כי הוא נבנה לחדר ולא לגשם. במרכז מבקרים הקול נשמע מצוין ליד הכניסה ונעלם בקצה הרחבה. ובכל המקרים האלה מגיעה גם השאלה שאף אחד לא שאל לפני ההתקנה, מה השכנים ישמעו.

במדריך הזה א.א. מערכות סאונד מסבירים איך בוחרים ומתקינים רמקולים לחוץ במוסד ובעסק. נעבור על דרגות האטימות ומה כל ספרה אומרת, על סוגי רמקולי החוץ, על קו 100V ועל כמה רמקולים באמת צריך. בדרך יש מחשבון שנותן הערכה ראשונה לכמות הרמקולים ולהספק המגבר לפי השטח והרעש אצלכם, ותיאור של מתחמי חוץ שבהם התקנו מערכות בפועל.

מה זה רמקולים חיצוניים ובמה הם שונים מרמקול רגיל?

רמקול חיצוני הוא רמקול שהמארז, הממברנה והחיבורים שלו נבנו לעמוד במים, באבק, בשמש ובשינויי טמפרטורה, ולכן אפשר להשאיר אותו מותקן בחוץ כל השנה.

מבחינה חשמלית, רמקול חוץ עושה את מה שעושה כל רמקול, הופך אות חשמלי לצליל. ההבדל הוא בכל מה שמסביב. המארז עשוי מחומר שלא מתפרק בשמש, הגריל מגן על הממברנה מגשם ומפגיעות, החיבורים אטומים, והתושבת מיועדת להחזיק אותו בזווית קבועה גם ברוח חזקה. רמקול רגיל שמותקן בחוץ עובד יפה בשבועות הראשונים, ואז מתחילים חריקות, חלודה בברגים ומגעים, ובסוף שקט.

יש גם הבדל בתפקיד. בתוך כיתה או אולם הקירות והתקרה מחזירים חלק מהקול לקהל, ובחוץ אין כמעט החזרות, והקול ממשיך הלאה עד שהוא נחלש. לכן במוסד ובעסק מתכננים את הרמקולים החיצוניים כמערכת, עם מספר רמקולים, כיוונים והספקים שנגזרים מהשטח, ולא כרמקול אחד חזק בפינה. מי שמחפש פתרון ביתי לחצר או לגינה ימצא אותו בעמוד על בחירת מערכת רמקולים לגינה, והמדריך הזה עוסק בהתקנות קבועות במוסדות ובעסקים.

בפועל, מה שמבדיל בין מערכת חוץ שעובדת שנים לבין מערכת שמוחלפת כל חורף הוא שלושה החלטות שמתקבלות עוד לפני ההתקנה. איזו דרגת אטימות מתאימה למקום הספציפי של כל רמקול, איזה סוג רמקול מתאים לשטח ולשימוש, ואיך מחברים את כולם למגבר. כל אחת מהן מקבלת פרק משלה בהמשך.

מה נכנס במערכת של רמקולים חיצוניים במוסד

דרגת אטימות IP, מה כל ספרה אומרת ברמקול חוץ

דרגת IP היא שתי ספרות, הראשונה אומרת כמה הרמקול מוגן מאבק והשנייה כמה הוא מוגן ממים. לרמקול שחשוף לגשם מכל כיוון מחפשים ספרה שנייה של 5 לפחות.

לפי הערך רמת אטימות IP בוויקיפדיה, הסיווג מורכב מהאותיות IP ומשתי ספרות שמוגדרות בתקן IEC 60529, הספרה הראשונה מסווגת את האטימות לאבק והשנייה את האטימות למים. באותו ערך מצוין שהתקן הישראלי 60529 זהה לתקן הבינלאומי, ובא במקום ת״י 981 שבוטל בסוף ינואר 2015. כשספק כותב IPX5, ה-X אומר שהרכיב לא נבדק לאבק, ולא שהוא אטום לאבק.

ההגדרות שבטבלה לקוחות מהערך IP code בוויקיפדיה האנגלית, והטור האחרון הוא איך שאנחנו מתרגמים אותן לשטח. הנקודה החשובה היא שבפרויקט של רמקולים חיצוניים דרגת IP נקבעת לכל רמקול לפי המקום שלו ולא לכל המערכת. ברוב המתחמים יש גם רמקולים מתחת לגג או למרפסת, שם מספיקה דרגה נמוכה יותר, וגם רמקולים חשופים לגמרי. מי שרוצה להעמיק בהבדלים בין הדגמים ימצא את הסקירה על רמקולים מוגני מים.

שמש, מלח וחום, מה דרגת IP לא אומרת

דרגת IP בודקת אבק ומים בלבד. היא לא אומרת דבר על קרינת UV שמלבינה ומפוררת פלסטיק זול, על אוויר מלוח שאוכל ברגים וגרילים ליד החוף, ועל קיץ ישראלי שבו מארז כהה בשמש מגיע לחום גבוה מאוד. לכן כשבוחרים רמקולים לחוץ בודקים גם ממה עשויים המארז, הגריל והתושבת, ולא רק את הספרות. במקומות חשופים לשמש אנחנו מעדיפים מיקום מתחת לבליטה בקיר או לכרכוב, שמוריד חלק מהשמש והגשם בלי לפגוע בפיזור הקול.

החיבור הוא נקודת התורפה

גם רמקול בדרגה גבוהה מאבד את האטימות שלו אם הכבל נכנס אליו בלי אטם מתאים או אם קופסת החיבורים לידו פתוחה. רוב התקלות שאנחנו רואים במערכות חוץ ישנות מתחילות במים שנכנסו דרך הכבל, לא דרך הרמקול. לכן כל כניסת כבל נעשית עם אטם, מכוונת כלפי מטה כדי שמים לא יזרמו פנימה, והחיבורים נסגרים בקופסה אטומה.

סוגי רמקולי חוץ, קיר, שופר, עמוד ותקרה מקורה

אין רמקול חיצוני אחד שמתאים לכל מקום. הבחירה נגזרת ממה שצריך לשמוע, דיבור והודעות או גם סאונד מלא, ומהגודל והצורה של השטח. אלה הסוגים שאנחנו מתקינים הכי הרבה במוסדות ובעסקים.

בחלק גדול מהמתחמים משלבים כמה סוגים. במרכז מבקרים, למשל, הרחבה הפתוחה מקבלת רמקולי קיר או עמוד, והאזור המקורה מקבל רמקולים בתקרה. באזורים מקורים שבהם התקרה היא גבס, אותם שיקולים שתיארנו בעמוד על רמקולים שקועים בתקרת גבס חלים גם בחוץ, בתנאי שהרמקול מתאים ללחות. מה שחשוב הוא שכל הרמקולים, מכל הסוגים, מחוברים לאותו קו ונשלטים מאותה עמדה.

מתי רמקול שופר הוא הבחירה הנכונה

רמקול שופר מתאים כשהמטרה היא שהודעה תגיע רחוק ותובן, ולא שהיא תישמע נעים. במגרש ספורט גדול, בחניון של מוסד או בחצר תפעולית, הוא מכסה מרחק שרמקול קיר רגיל לא מגיע אליו. בחצר של בית ספר שבה מקיימים טקסים ומשמיעים גם קטעי שמע, הוא בדרך כלל לא הבחירה הנכונה, ושם עדיפים רמקולי קיר או עמוד שמחלקים את הקול לאורך השטח.

קו 100V, כבלים ארוכים ואזורים נפרדים

במערכת 100V המגבר מעלה את המתח וכל רמקול מוריד אותו בשנאי משלו. כך אפשר לחבר הרבה רמקולים בכבל אחד ארוך, בלי לאבד הספק בדרך.

לפי הערך Constant-voltage speaker system בוויקיפדיה האנגלית, מערכת כזו מחברת את הרמקולים למגבר דרך שנאים שמעלים ומורידים את המתח, כדי לצמצם את איבוד ההספק בכבלים. באותו ערך מצוין שבאירופה מערכת 100V היא הנפוצה ביותר, ושבארצות הברית ובקנדה מקובל 70V. ברמקולים חיצוניים זה בדיוק מה שצריך, כי המרחק מהמגבר שבתוך המבנה לרמקול שבקצה החצר או המגרש יכול להיות ארוך מאוד.

לכל רמקול בקו כזה יש שנאי עם כמה דרגות הספק, שנקראות טאפים, ובוחרים לכל רמקול את הדרגה שמתאימה למקום שלו. רמקול ליד אזור ישיבה יקבל דרגה נמוכה, ורמקול בקצה המגרש דרגה גבוהה יותר. לפי אותו ערך, בגלל איבודים בשנאים צריך מגבר חזק בעשרה אחוזים ועד עשרים אחוזים מסך ההספק של כל הרמקולים, ולכן המחשבון למטה מוסיף את המרווח הזה.

אזורים, הסיבה העיקרית לתכנן מראש

מגבר עם כמה יציאות, או מטריצה, מאפשר לחלק את השטח לאזורים, ולשלוט בעוצמה של כל אזור בנפרד. בבית ספר אפשר להשמיע הודעה רק בחצר הקטנה בלי להפריע לשיעור שליד החלון, ובמלון אפשר להנמיך את אזור הבריכה בערב בלי לגעת בכניסה. במתחמים שכבר יש בהם מערכת הגברה לבית ספר או כריזה בתוך המבנה, בדרך כלל אפשר להוסיף את האזור החיצוני לאותה מערכת ולא לבנות מערכת נפרדת.

מחשבון רמקולים חיצוניים, כמות, הספק ומגבר

המחשבון נותן הערכה ראשונה לכמות הרמקולים לחצר, למגרש או למרפסת, לדרגת ההספק של כל רמקול ולהספק המגבר. הוא מניח רמקולי קיר או עמוד שמכוונים אל השטח, ושטח כיסוי לכל רמקול שמצטמצם ככל שהרעש בשטח גבוה יותר, כי צריך להתקרב לשומע כדי שהדיבור יגבר על הרעש. את הספק המגבר הוא מחשב לפי סך ההספק של הרמקולים ועוד עשרים אחוזים, לפי הכלל של מערכות 100V. אלה הנחות עבודה לתכנון ראשוני, לא מפרט סופי.

אם המחשבון הראה מספר גבוה, זה לא אומר שצריך לתלות את כל הרמקולים בגובה רב ובהספק מלא. ברוב המקרים עדיף יותר רמקולים, קרובים יותר לשומעים ובעוצמה נמוכה יותר, מאשר מעט רמקולים חזקים. הקול מגיע ברור יותר, יש פחות הד מהקירות, ופחות קול בורח אל מחוץ לשטח.

פיזור ומרחק, כמה רמקולים לחצר באמת צריך

הכלל הפיזיקלי שמכתיב את כל התכנון בחוץ הוא חוק הריבוע ההפוך. לפי הערך Inverse-square law בוויקיפדיה האנגלית, כשהמרחק ממקור הקול מוכפל, לחץ הקול יורד בחצי, ובדציבלים זו ירידה של כ-6 דציבל. כלומר מי שעומד במרחק של 20 מטר מהרמקול שומע אותו חלש בכ-6 דציבל ממי שעומד במרחק 10 מטר, ובמרחק 40 מטר חלש בכ-12 דציבל. בתוך מבנה הקירות מחזירים חלק מהקול ומרככים את הירידה הזו, ובחוץ כמעט אין מה שיחזיר אותו.

מכאן נגזרות שתי מסקנות לכל מי שמתכנן רמקולים חיצוניים. הראשונה, שרמקול אחד חזק בפינה של חצר גדולה יהיה רועש מדי למי שעומד לידו וחלש מדי למי שבקצה. השנייה, שהמרחק בין הרמקולים צריך להתקצר ככל שהרעש בשטח גבוה יותר. במגרש שבו משחקים, ליד כביש או ליד מתקני מיזוג, הדיבור צריך להגיע לשומע חזק מהרעש שסביבו, ולכן מקרבים אליו את הרמקולים.

כיוון הרמקולים

כל רמקול חיצוני מכוונים אל הקהל ובזווית קלה כלפי מטה, ולא אל השמיים או אל הקיר שממול. כך רוב הקול נופל על השטח שבו עומדים, ופחות ממנו ממשיך אל הבניין הסמוך וחוזר כהד. בחצר שמוקפת קירות, רמקולים שמכוונים זה מול זה יוצרים בדיוק את ההד שמקשה להבין מילה, ולכן ממקמים אותם בצד אחד או בשורה, לפי צורת החצר.

הבנת דיבור לפני עוצמה

מוסדות מבקשים בדרך כלל שיהיה חזק, ובפועל מה שהם צריכים הוא שיבינו. טקס, הודעה על שינוי בלוח הזמנים או הנחיה בזמן תרגיל צריכים להגיע ברורים לכל מי שבשטח. עוצמה גבוהה מדי ממקור אחד דווקא פוגעת בהבנה, כי היא מגבירה גם את ההד. הדרך לבדוק את זה היא לעמוד בנקודה הרחוקה ביותר בזמן שמישהו מדבר במיקרופון, ובסקר אנחנו עושים בדיוק את זה.

התקנת רמקולים חיצוניים, גובה, זווית וחיווט

התקנת רמקולים חיצוניים מתחילה במיפוי של המקומות שבהם אפשר לתלות, ולא בבחירת הדגם. קיר אבן, עמוד תאורה, קורת פרגולה או בליטה מתחת לגג, לכל אחד מהם יש השלכות על הגובה, על הזווית ועל הדרך שבה הכבל יגיע.

גובה ותושבת

רמקול חוץ מותקן בגובה שבו אי אפשר להגיע אליו בקלות מהקרקע, כדי שלא ייפגע ולא יסובב, ועדיין לא גבוה מדי, כי גובה רב מרחיק אותו מהשומעים ומגדיל את השטח שאליו הקול בורח. התושבת צריכה להיות ממתכת עמידה לחלודה, מעוגנת לקיר או לעמוד שיכולים לשאת את המשקל ואת הרוח, ומאפשרת לנעול את הזווית שנקבעה בסקר.

כבלים וצנרת

בחוץ הכבל עובר בצנרת, ולא חשוף על הקיר. הצנרת מגינה עליו משמש, מפגיעה ומבעלי חיים, והיא גם מה שגורם להתקנה להיראות מסודרת. במקומות שבהם יש כבר תשתית חשמל או תאורה בחוץ, בודקים אם אפשר להשתמש בתוואי קיים. המגבר עצמו מותקן בתוך המבנה, בארון או בחדר תקשורת, ורק הקו של 100V יוצא החוצה אל הרמקולים.

מיקרופון ושליטה

במוסדות רוב השימוש בחוץ הוא דיבור, ולכן עמדת המיקרופון חשובה כמו הרמקולים. בטקסים ובימי ספורט עובדים בדרך כלל עם איך בוחרים מיקרופון אלחוטי מקצועי שמאפשר לדובר לעמוד מול הקהל, ולצידו עמדה שממנה בוחרים לאיזה אזור משדרים. השילוב עם מערכת ההגברה שבתוך המבנה מתוכנן מראש, כמו שאנחנו עושים בכל התקנת מערכות הגברה קבועות באולמות ובאודיטוריומים.

רמקולים חיצוניים לפי סוג החלל

אותם עקרונות חלים בכל מקום שבו מתקינים רמקולים לחוץ, אבל לכל סוג מתחם יש את הדרישה שמכתיבה את התכנון. כשבוחרים רמקולים לחצר של בית ספר, השאלה היא הבנת דיבור, וכשבוחרים רמקולי חוץ למלון, השאלה היא אטימות ושליטה נפרדת בכל אזור.

במסעדות ובבתי קפה עם אזור ישיבה בחוץ, את השיקולים הייחודיים פירטנו בעמוד על מערכת סאונד למסעדה חיצונית. בעסקים שבהם המערכת בחוץ משלימה מערכת קיימת בפנים, כדאי לראות גם את העמוד על התאמת מערכות סאונד לעסקים. ובמוסדות ציבוריים, שבהם ההגברה בחוץ היא חלק ממערכת שכוללת גם אולם, תאורה והקרנה, אנחנו מתכננים את הכול יחד, כמו שמתואר בעמוד על הגברה, תאורה והקרנה למוסדות.

רעש ושכנים, איך מתכננים כדי שלא יהיו תלונות

מערכת של רמקולים חיצוניים שעובדת טוב בשביל המוסד עלולה להפריע לבניין שממול. בישראל חלות תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן-1990, שמגדירות מהו רעש בלתי סביר בהתחשב בסוג המבנה שנפגע, במקור הרעש, במשך שלו ובסוג שלו. אנחנו לא נותנים כאן ייעוץ משפטי, אבל התכנון הנכון מצמצם את הבעיה כבר מההתחלה.

שלושה כלים עושים את רוב העבודה. כיוון הרמקולים אל השטח ולא אל הבתים, כפי שתיארנו בפרק על הפיזור. יותר רמקולים בעוצמה נמוכה במקום מעט רמקולים חזקים, כך שהקול נשאר בתוך השטח. וחלוקה לאזורים עם הגבלת עוצמה בכל אזור, כך שהאזור הקרוב לבתים לעולם לא מגיע לעוצמה של מרכז החצר. כשמוסד מספר לנו מראש שהיו תלונות, אנחנו מתחילים את הסקר דווקא מהצד של השכנים.

מתחמי חוץ שבהם התקנו מערכות הגברה

מה שתיארנו במדריך מבוסס על פרויקטים שביצענו בפועל. אלה ארבע דוגמאות של מתחמים שבהם רמקולים בחוץ הם חלק מרכזי מהמערכת.

מתחם האירוח ומנחת המטוסים במצדה

במתחם האירוח במצדה התקנו מערכת הגברה לתנאי חוץ, מחולקת לשלושה אזורי השמעה. הרחבה הגדולה בחוץ והצד האחורי של המתחם קיבלו רמקולים מוגני מזג אוויר, והחנות ומתחם ההסעדה קיבלו רמקולים שקועים, עם שליטה מלאה על כל אזור בנפרד. זו דוגמה טובה לשילוב של סוגי רמקולים לפי המקום ולחלוקה לאזורים.

מתחם האירוח של שגרירות ארצות הברית

במתחם האירוח של השגרירות האמריקנית בכפר שמריהו התקנו מערכת סאונד והגברה שכוללת רמקולים מוגני מים, מגבר מיקסר ומיקרופונים אלחוטיים, לאירועי חוץ ולדיבורים. המערכת נבנתה כך שתהיה פשוטה להפעלה גם בלי איש סאונד.

מרכז המבקרים של יקב אולו

במרכז המבקרים ומתחם האירועים של יקב אולו בגבעת ישעיהו התקנו פיזור של רמקולי MARTIN AUDIO מסדרת CDD, מגברי כוח של LAB, מטריצה ומיקסר, מקרני NEC ומסכים חשמליים, מיקרופונים אלחוטיים, ורמקולים חיצוניים במתחם. כאן החוץ והפנים הם מערכת אחת שנשלטת מאותה עמדה.

מתחם בריכה ואירוח

במתחם בריכה ואירוח התקנו מערכת סאונד והגברה מקצועית של Martin Audio, עם פיזור רמקולים מסדרת CDD לאורך המתחם, שבו הרמקולים עובדים ליד מים ובשמש לאורך כל העונה.

טעויות נפוצות בהתקנת רמקולים בחוץ

חמש הטעויות שלמטה חוזרות כמעט בכל מתחם שאנחנו מגיעים אליו כדי להחליף רמקולים חיצוניים, וכולן נעשו בתום לב, לרוב כדי לחסוך או כדי להספיק.

רמקול של חדר שהותקן בחוץ במקום רמקול חיצוני

רמקול בלי דרגת אטימות מתאימה עובד בהתחלה ומתקלקל בחורף הראשון, ובדרך כלל גם מכתים את הקיר בחלודה.

רמקול אחד חזק במקום כמה רמקולים

רועש מדי ליד הרמקול, חלש מדי בקצה, הד מהקירות וקול שבורח אל השכנים.

כבל חשוף על הקיר

כבל בלי צנרת נפגע מהשמש ומפגיעות, ומים שנכנסים דרכו מגיעים עד הרמקול.

מערכת בלי אזורים

כל הודעה נשמעת בכל המתחם, ואין דרך להנמיך אזור אחד בלי להנמיך את כולם.

לתכנן את החוץ בנפרד מהפנים

שתי מערכות שלא מדברות זו עם זו מכפילות את הציוד ואת התפעול. לכן אנחנו בודקים קודם את מה שקיים בתוך המבנה, וממנו מתכננים את ההרחבה החוצה, כמו שמתואר בעמוד על איך מתכננים התקנת מערכת כריזה.

לקוחות מספרים על העבודה איתנו

שני לקוחות שהתקנו אצלם מערכות, מספרים בקצרה איך זה עבר.

לפני שפונים בעניין התקנת רמקולים חיצוניים, כדאי לרשום כמה נתונים על השטח, את האורך והרוחב, איפה אפשר לתלות רמקולים, מה המרחק מהמבנה שבו יעמוד המגבר, כמה רעש יש בזמן שימוש, האם יש בתים קרובים, ומה קיים היום בתוך המבנה. אלה בדיוק הנתונים שהמחשבון למעלה מבקש, והם הופכים את השיחה הראשונה לשיחה עם מספרים.

שאלות נפוצות על רמקולים חיצוניים