מקרן לייזר לאולמות, כיתות וחדרי ישיבות, מדריך בחירה והתקנה

רוב הפניות שאנחנו מקבלים על מקרנים מגיעות ממוסד שכבר יש בו מקרן, ומשהו בו לא עובד. באולם הכנסים מדליקים את האורות כדי שהקהל יוכל לרשום, והמצגת נעלמת. בבית הספר מחליפים מנורה כמעט כל שנה, ובכל פעם מישהו צריך לטפס לתקרה. בחדר הישיבות המקרן מזמזם, מתחמם, ולוקח לו דקה וחצי עד שהתמונה עולה. הבקשה כמעט תמיד זהה, תמונה שרואים גם כשהאולם מואר, מקרן שנדלק בלחיצה, ומערכת שלא צריך לטפל בה כל כמה חודשים.

במדריך הזה א.א. מערכות סאונד מסבירים איך בוחרים מקרן מקצועי עם מקור אור לייזר לאולם, לכיתה, לחדר ישיבות ולמלון. נעבור על ההבדל בין לייזר למנורה, על כמה לומן באמת צריך, על מרחק ההתקנה ויחס ההטלה, על רזולוציה ועל ההתקנה עצמה. בדרך יש מחשבון שנותן הערכה ראשונה לבהירות ולמרחק ההתקנה לפי המסך שלכם, ותיאור של אולמות שבהם התקנו מקרני לייזר בפועל.

מה זה מקרן לייזר ומה ההבדל ממקרן עם מנורה?

זה מקרן שבו הלייזר מחליף את המנורה כמקור האור. הוא נדלק מיד, שומר על הבהירות לאורך שנים רבות, ומתאים לשימוש יומיומי במוסד.

לפי הערך מקרן בוויקיפדיה, מקרן הוא מכשיר שמשמש להצגת תכנים חזותיים על מסך הקרנה. בכל מקרן וידאו יש שני חלקים עיקריים, מקור אור, ושבב או פאנל שיוצר את התמונה מתוך האור הזה. בעבר מקור האור היה כמעט תמיד מנורה חזקה. במקרן מהדור החדש מקור האור הוא דיודות לייזר, והחלק שיוצר את התמונה נשאר מאותן טכנולוגיות שמוכרות מהמקרנים הרגילים.

ברוב הדגמים המקצועיים הלייזר עצמו כחול. לפי הערך Video projector בוויקיפדיה האנגלית, כשמשתמשים בלייזר כחול, האור עובר דרך גלגל זרחן שהופך אותו לאור לבן, והגלגל מסתובב כדי להאריך את חיי הזרחן, שנשחק מהחום שהלייזר מייצר. באותו ערך מצוין שמקורות אור לייזר משמשים יחד עם כל טכנולוגיות ההקרנה המקובלות, DLP בשבב אחד או בשלושה שבבים, LCD ו-LCoS. כלומר לייזר אינו טכנולוגיית תמונה נפרדת, אלא מקור אור אחר בתוך מקרן מקצועי.

חשוב להבחין גם בין שני עולמות שמשתמשים באותו שם. בחנויות מוכרים היום מקרני לייזר ביתיים שמונחים על שידה צמוד לקיר ומחליפים טלוויזיה בסלון. במוסד ובאולם הדרישות אחרות, מסך גדול בהרבה, אור באולם, שעות עבודה ארוכות, תושבת קבועה בתקרה, חיבור לעמדת המרצה ושילוב עם ההגברה. המדריך הזה עוסק במקרן שמותקן קבוע בחלל עסקי או מוסדי. מי שמתכנן חלל כזה מאפס ימצא תמונה רחבה יותר בעמוד על סוגי מקרנים לאולמות ולמוסדות.

מה נכנס במערכת הקרנה עם מקור אור לייזר

לייזר מול מנורה, שעות עבודה, תחזוקה והפעלה

ההבדל שהכי מורגש במוסד הוא אורך החיים של מקור האור. לפי הערך Video projector בוויקיפדיה האנגלית, מקורות אור לייזר טיפוסיים במקרנים מדורגים ל-20,000 שעות עד שהבהירות יורדת לחצי, ואילו מנורות מאבדות בהירות מהר וצריך להחליף אותן כבר אחרי 1,000 שעות, ולכל היותר אחרי 2,000 שעות.

כדי להבין מה זה אומר בפועל, נניח אולם או כיתה שהמקרן פועל בהם כשמונה שעות ביום, כמאתיים ימים בשנה, כלומר כ-1,600 שעות בשנה. מנורה של 2,000 שעות תגיע לסוף דרכה בתוך כשנה וקצת. מקור לייזר של 20,000 שעות יגיע לחצי מהבהירות שלו רק אחרי כשתים עשרה שנים באותו קצב. זה החשבון שמשנה את ההחלטה, יותר מכל מפרט אחר, כי כל החלפת מנורה היא גם קנייה, גם טכנאי וגם יום שבו האולם עובד בלי הקרנה.

מהטבלה עולה גם מתי לייזר פחות נחוץ. בחדר שבו מדליקים מקרן פעם בחודש, החיסכון בהחלפת מנורות קטן, והשיקול העיקרי הוא בהירות ואיכות תמונה. אבל ברוב המוסדות שאנחנו מגיעים אליהם, אולם כנסים בחברה, אודיטוריום בבית ספר, מקרן לכיתה שפועל כמעט כל היום או אולם במלון, המקרן עובד כמעט כל יום, ושם המעבר ללייזר מחזיר את עצמו בשקט, בכך שפשוט מפסיקים לחשוב על המקרן.

הדלקה מיידית, בלי לחכות שהמקרן יתחמם

במקרן עם מנורה צריך לחכות שהמנורה תתחמם עד שהתמונה מגיעה לבהירות מלאה, ובסוף צריך לתת לה להתקרר. בחדר ישיבות שבו פגישה מתחילה ונגמרת בזמן, זה ההבדל בין מצגת שעולה מיד לבין דקות של המתנה מול מסך כחול. מקור אור לייזר נדלק כמעט מיד, ולכן אפשר גם לחבר את המקרן למערכת שליטה שמדליקה אותו יחד עם המסך והסאונד בלחיצה אחת.

כמה לומן צריך מקרן לייזר לאולם?

הבהירות נקבעת לפי גודל המסך ולפי כמות האור באולם בזמן השימוש. מסך קטן בחדר חשוך מסתפק במעט לומן, מסך גדול באולם מואר צריך הרבה יותר.

בהירות של מקרן נמדדת בלומן ANSI. לפי אותו ערך בוויקיפדיה, מקרן בבהירות של 1,500 לומן ועד 2,500 לומן מתאים למסכים קטנים בחדרים עם מעט אור, 2,500 לומן ועד 4,000 לומן מתאימים למסכים בינוניים עם קצת אור בחדר, ומעל 4,000 לומן נדרשים למסכים גדולים מאוד או לחדרים שאין בהם שליטה על האור, כמו חדרי ישיבות. באותו ערך מצוין שמקרנים בבהירות גבוהה נפוצים יותר ויותר בחדרי דירקטוריון, באודיטוריומים ובחללים מרכזיים.

הנקודה שרוב המוסדות מפספסים היא האור באולם. מקרן שנראה מצוין בהדגמה בחדר חשוך יכול להיראות דהוי באולם כנסים שבו האורות דולקים כדי שהקהל יוכל לכתוב, או בכיתה שבה התריסים פתוחים. לכן אנחנו בודקים את האולם בתנאים שבהם הוא באמת עובד, ולא רק במידות. באולם הכנסים שתיארנו בפרק הפרויקטים, למשל, נבחרו מקרנים כך שאפשר יהיה להקרין גם כשהאולם מואר.

למה לא פשוט לקנות את המקרן הכי חזק

יותר לומן אינו תמיד טוב יותר. בחדר ישיבות קטן מקרן חזק מדי מסנוור את מי שיושב מול המסך, ובדרך כלל גם רועש יותר בגלל הקירור, וגם יקר יותר. הבחירה הנכונה היא הבהירות שמתאימה לחדר עם מרווח ביטחון סביר לירידה ההדרגתית של מקור האור לאורך השנים, לא המספר הכי גבוה בקטלוג.

מחשבון בהירות ומרחק התקנה

המחשבון שלמטה נותן הערכה ראשונה לשני הדברים שהכי משפיעים על התכנון. את טווח הבהירות הוא גוזר מהטווחים שבערך בוויקיפדיה שהבאנו, לפי רוחב המסך ולפי כמות האור באולם, ומוסיף מדרגה למסכים רחבים מאוד, כפי שראינו באולם שבו הותקן מקרן של 10,000 לומן ANSI למסך ברוחב של כ-6.5 מטר. את מרחק ההתקנה הוא מחשב לפי נוסחת יחס ההטלה, שמוסברת בפרק הבא. אלה הנחות עבודה לתכנון ראשוני, לא מפרט סופי.

אם המחשבון הראה מרחק שלא מסתדר עם האולם שלכם, למשל מרחק שנופל באמצע שורות הקהל או מעבר לקיר האחורי, זה בדיוק הסימן שצריך עדשה אחרת ולא מקרן אחר. ברוב המקרנים המקצועיים יש עדשת זום שמכסה טווח של יחסי הטלה, ובחלק מהם אפשר להחליף עדשה. את ההחלטה הזו מקבלים מול המידות האמיתיות של החלל, עוד לפני שבוחרים דגם.

מרחק התקנה, יחס הטלה ומקרן לייזר צמוד קיר

יחס ההטלה הוא המספר שמקשר בין המרחק של המקרן מהמסך לבין רוחב התמונה. לפי הערך Throw בוויקיפדיה האנגלית, יחס ההטלה שווה למרחק חלקי רוחב המסך, ולכן המרחק שווה לרוחב המסך כפול היחס. מקרן עם יחס הטלה של 2.0 צריך לעמוד במרחק של פעמיים רוחב המסך. מסך ברוחב 3 מטר עם יחס 1.5 פירושו מקרן במרחק של כ-4.5 מטר.

באותו ערך מוגדר מקרן טווח קצר כמקרן עם יחס הטלה של 0.4 או פחות, שעומד קרוב יחסית למסך. ולפי הערך Video projector, מקרני אולטרה שורט, שבהם המקרן עומד פחות ממטר מהמסך, משתמשים בשילוב של עדשה ומראה. זה מה שנקרא בשפה של השוק מקרן לייזר צמוד קיר.

מתי מקרן צמוד קיר הוא הבחירה הנכונה

מקרן טווח קצר מתאים לחללים שבהם אין איפה לתלות מקרן באמצע החדר, למשל חדר ישיבות עם תקרה נמוכה או שולחן ארוך, כיתה שבה המורה עומד מול הלוח, או אולם כנסים שבו לא רוצים שמישהו יעמוד בתוך אלומת האור ויטיל צל על המצגת. באולם הכנסים של NISKO, למשל, התקנו מקרן מקצועי צמוד קיר של EPSON עם מקור אור לייזר יחד עם מסך הקרנה חשמלי מותחנים בגודל 150 אינץ׳.

יש לו גם מגבלות. מקרן טווח קצר דורש קיר או מסך ישרים מאוד, כי כל עיוות קטן במשטח נראה מוגדל בתמונה, והוא רגיש יותר למיקום מדויק. במסכים רחבים מאוד, כמו באודיטוריום גדול, בדרך כלל עדיף מקרן בעדשה רגילה או ארוכה שתלוי בתקרה או בתא הקרנה מאחורי הקהל.

רזולוציה, 4K וטכנולוגיית התמונה

אחרי הבהירות והמרחק מגיעה שאלת החדות. במוסדות רוב התוכן הוא מצגות, מסמכים, טבלאות וסרטונים, ולכן החשוב הוא שהטקסט הקטן בשורה התחתונה של השקופית ייקרא היטב גם מהשורה האחרונה. מקרן לייזר 4K הוא בחירה נכונה כשהמסך גדול מאוד, כשמציגים שרטוטים או תמונות עם פרטים קטנים, או כשהאולם משמש גם להקרנת סרטים. בחדר ישיבות בינוני עם מצגות רגילות, רזולוציה נמוכה יותר עם בהירות נכונה תיראה טוב יותר ממקרן 4K חלש מדי לחדר.

DLP או 3LCD

לפי הערך Video projector, במקרני DLP בשבב אחד יש אנשים שרואים אפקט קשת קטן כשהם מזיזים את העיניים, ובדגמים חדשים יותר האפקט צומצם. מקרני DLP בשלושה שבבים לא סובלים מזה, אבל הם יקרים משמעותית ומשמשים בעיקר באולמות גדולים ובבתי קולנוע. רוב מקרני ה-LCD משתמשים בשיטת 3LCD, עם פאנל נפרד לכל צבע יסוד. בפועל, לבחירה בין הטכנולוגיות משקל קטן יותר מהבחירה הנכונה של בהירות, עדשה ומסך, ואנחנו מתאימים אותה לסוג התוכן ולקהל של כל אולם. לכן ברוב הכיתות וחדרי הישיבות מקרן לייזר 4K אינו חובה, ובאודיטוריום עם מסך רחב ותוכן מפורט הוא לרוב שווה את ההפרש.

התקנת מקרן לייזר, תקרה, מסך וחיווט

התקנת מקרן לייזר מתחילה בתקרה ובקירות, לא במקרן. רוב התקלות שאנחנו רואים באולמות ישנים נולדו בהתקנה, מקרן שנתלה בגובה לא נכון ולכן התמונה עקומה, כבל שעובר לאורך הקיר, או מקרן שאי אפשר להגיע אליו כדי לנקות או לכוון אותו.

תושבת, גובה ויישור

המקרן מותקן על תושבת שמעוגנת לתקרה או לקיר בנקודה שנבדקה לפני כן. הגובה והמרחק נגזרים מהעדשה ומהמסך, כך שהתמונה תיפול בדיוק על המסך בלי לעוות אותה בתיקון דיגיטלי, שמוריד חדות. בחדרי ישיבות שבהם לא רוצים לראות את המקרן כשהוא כבוי, אפשר להתקין מעלית למקרן שמורידה אותו מהתקרה רק כשצריך. בחדר הישיבות של חברת פי קיור, למשל, התקנו מעליות למקרנים ומסכי הקרנה חשמליים.

המסך

מסך נכון הוא חצי מהתמונה. הוא צריך להתאים לגודל שחישבנו ולפורמט של המקרן, ובאולמות שבהם הקיר משמש גם לדברים אחרים, מסך חשמלי שנגלל לתקרה פותר את הבעיה. את כל השיקולים בבחירת המסך פירטנו במדריך על מסך חשמלי למקרן תקרה, ובאולמות גדולים כמו באולם משמר השבעה שילבנו מסך מרכזי ברוחב 4 מטר ומסך חשמלי נוסף ברוחב 3 מטר.

חיווט, שליטה וסאונד

מהעמדה של המרצה למקרן צריך להגיע כבל וידאו, ולפעמים המרחק ארוך יותר ממה שכבל HDMI רגיל מעביר בלי בעיות, ולכן בכל התקנת מקרן לייזר אנחנו מתכננים את התוואי כבר בסקר. באותו שלב מחברים את המקרן לשליטה, כך שלחיצה אחת מדליקה את המקרן, מורידה את המסך ומפעילה את הסאונד. הסאונד עצמו לא יוצא מהמקרן אלא מהרמקולים של האולם, ולכן כדאי לקרוא גם התקנת מערכות הגברה קבועות באודיטוריום לפני שסוגרים תכנון.

מקרן לייזר לפי סוג החלל

השיטה זהה בכל חלל, מודדים מסך, אור ומרחק. מה שמשתנה הוא המשקל של כל שיקול, לפי מה שקורה בחדר רוב הזמן. כך זה נראה בחללים שאנחנו מגיעים אליהם.

בכיתות ובחדרי לימוד יש שיקולים נוספים, כמו גובה הלוח ומקום העמידה של המורה, ופירטנו אותם בעמוד על מקרן לכיתה ולבית ספר. כשהאודיטוריום של בית הספר משמש גם לטקסים, המקרן מתוכנן יחד עם מערכת הגברה לבית ספר, כך שמי שמנהל את הטקס מפעיל את שתיהן מאותה עמדה. ובחדרי ישיבות, המקרן הוא רק חלק מהתמונה, יחד עם מצלמה, מיקרופונים ושליטה, כפי שהסברנו במדריך מה צריך בחדר ישיבות חכם?

בחללים עסקיים כמו לובי של מלון, אולם תצוגה או מסעדה, המקרן הוא חלק ממערכת רחבה יותר של תמונה, סאונד ותאורה, ואת הפרויקטים האלה ריכזנו בעמוד על פתרונות מולטימדיה לעסקים ולמלונות. במוסדות ציבוריים אנחנו מתכננים את שלוש המערכות יחד, כמו שמתואר בעמוד על הגברה, תאורה והקרנה למוסדות.

אולמות שבהם התקנו מקרני לייזר ומקרנים מקצועיים

מה שתיארנו במדריך מבוסס על פרויקטים שביצענו בפועל. אלה שלוש דוגמאות, וכל אחת מראה צד אחר של הבחירה.

אולם המתנ"ס בחריש

באולם המתנ"ס בחריש התקנו מקרן לייזר מקצועי של NEC בעוצמה של 10,000 לומן ANSI, שמקרין תמונה בגודל 300 אינץ׳, כ-6.5 מטר רוחב תמונה, לצד מערכת הגברה, תאורה ובקר שליטה. זו דוגמה למסך רחב מאוד באולם קהילתי שבו המערכת צריכה להיות פשוטה לתפעול יומיומי.

אולם הכנסים של NISKO

באולם הכנסים של חברת NISKO התקנו מקרן לייזר מקצועי צמוד קיר של EPSON עם מסך הקרנה חשמלי מותחנים בגודל 150 אינץ׳, רמקולים שקועים, מערכת מיקרופונים אלחוטיים ומסך מקצועי נוסף. האולם משמש לכנסים ולימי עיון, ולכן התמונה, הסאונד והמיקרופונים תוכננו כמערכת אחת.

אולם כנסים עם שלושה מסכים

בהתקנת מערכות הגברה ומולטימדיה באולם כנסים הותקנו מקרני EPSON בשני הצדדים של האולם, כך שאפשר להשתמש בהם גם כשהאולם מואר, מסכים חשמליים ברוחב 3 מטר כל אחד ומקרן מרכזי עוצמתי עם מסך משלו. כל המקרנים נשלטים יחד ובנפרד, לפי האירוע.

טעויות נפוצות בבחירת מקרן לאולם

חמש הטעויות שלמטה חוזרות כמעט בכל אולם שאנחנו מגיעים אליו כדי להחליף מקרן, וכולן נעשו בתום לב, לרוב כדי לחסוך או כדי להספיק.

לבחור לפי מחיר ולא לפי האור באולם

מקרן חלש באולם מואר ייראה דהוי בכל אירוע, ואין דרך לתקן את זה אחרי ההתקנה חוץ מלהחשיך את האולם.

לתלות את המקרן לפני שמחשבים מרחק

מקרן שנתלה במקום הלא נכון ביחס לעדשה שלו נותן תמונה קטנה מדי, גדולה מדי או עקומה, והתיקון הדיגיטלי מוריד חדות.

לשכוח את המסך

מקרן טוב על קיר צבוע או על מסך לא מתאים מבזבז חלק מהבהירות ומהחדות שעליהן שילמו.

להשאיר את החיווט לרגע ההתקנה

כבל שלא תוכנן מראש בתקרה נגמר בתעלה על הקיר או בכבל שלא מעביר תמונה יציבה למרחק.

לתכנן את ההקרנה בנפרד מהסאונד

אולם עם תמונה מצוינת ומרצה שלא שומעים אותו עדיין לא עובד. לכן אנחנו מתכננים את המקרן, המסך וההגברה באותו סקר.

לקוחות מספרים על העבודה איתנו

שני לקוחות שהתקנו אצלם מערכות, מספרים בקצרה איך זה עבר.

לפני שפונים, כדאי לרשום כמה נתונים על החלל, רוחב הקיר שעליו יהיה המסך, גובה התקרה, המרחק עד השורה האחרונה, כמה אור יש בחדר בזמן שימוש, ומה יש היום מבחינת מקרן, מסך וסאונד. אלה בדיוק הנתונים שהמחשבון למעלה מבקש, והם הופכים את השיחה הראשונה לשיחה עם מספרים.

שאלות נפוצות על מקרן לייזר