בקצרה
מערכת הגברה מקצועית היא מערכת קבועה שמותקנת בחלל עצמו, באודיטוריום, בבית ספר, במלון או במסעדה, ומורכבת מחמישה חלקים: מיקרופונים, מיקסר, מעבד שמע, מגברים ורמקולים, עם חיווט ועמדת הפעלה פשוטה. המטרה שלה היא שכל מי שיושב בחלל ישמע ברור ובעוצמה נכונה, בלי שריקות, וצוות המקום יפעיל אותה בעצמו. א.א. מערכות סאונד מתכננים, מתקינים ומכיילים מערכות כאלה למוסדות ולעסקים, עם מעל 10 שנות ניסיון באלפי פרויקטים מוצלחים.
מתכננים מערכת הגברה לאולם, לבית ספר, למלון או למסעדה
שלחו לנו את סוג המקום, השטח, גובה התקרה ותמונה של החלל, ונחזור עם כיוון ראשוני לסוג הרמקולים ולמיקום שלהם.

מנהלי אולמות, בתי ספר, מלונות ומסעדות פונים אלינו כמעט תמיד עם אותו סיפור. המרצה מדבר, והשורות האחוריות לא שומעות. המיקרופון שורק ברגע הכי לא מתאים. ברמקולים שהותקנו לפני שנים חלק מהחלל רועש וחלק שקט, ורק איש אחד בצוות יודע איך מדליקים את הכל. כל אלה הם סימנים של מערכת שנבחרה לפי קטלוג ולא לפי החלל שבו היא עובדת.
במדריך הזה א.א. מערכות סאונד מסבירים ממה מורכבת מערכת הגברה מקצועית, מה ההבדל בינה לבין רמקולים ניידים, ואיך מתכננים אותה לכל אחד מארבעת סוגי המקומות שאנחנו עובדים בהם הכי הרבה: אודיטוריום ואולם מוסדי, בית ספר, בית מלון, ומסעדה או בית עסק. בדרך יש מחשבון שנותן הערכה ראשונה לכמות הרמקולים לפי המידות של המקום שלכם, הסבר על בחירת מיקרופון, ותיאור של אולמות ומסעדות שבהם התקנו מערכות בפועל.
התשובה הקצרה: מערכת הגברה מקצועית טובה מתחילה מהחלל, לא מהציוד. מודדים את השטח ואת גובה התקרה, מבינים מי מדבר ואיפה יושב הקהל, מחלקים את המקום לאזורים, ובוחרים רמקולים ומיקרופונים שמגיעים לכל מקום ישיבה בעוצמה דומה. אחר כך מכיילים במעבד השמע, ומשאירים לצוות עמדת הפעלה שכל אחד יודע להשתמש בה.
מהי מערכת הגברה מקצועית?
זו מערכת קבועה של מיקרופונים, מיקסר, מעבד שמע, מגברים ורמקולים, שמתוכננת לחלל מסוים ומותקנת בו, כך שכל הקהל שומע דיבור ברור בעוצמה אחידה.
ההגדרה המקובלת של מערכת כזו פשוטה. לפי הערך על מערכות הגברה בוויקיפדיה האנגלית, מערכת הגברה היא מערכת אלקטרונית שמורכבת ממיקרופונים, מגברים, רמקולים וציוד נלווה. מה שהופך אותה למקצועית הוא לא שמות היצרנים, אלא התכנון. מערכת הגברה מקצועית נבנית לחלל אחד, לפי הגודל שלו, הגובה שלו, החומרים שעל הקירות ומי שמשתמש בו בכל יום.
ההבדל מורגש בעיקר בשלושה דברים. הראשון הוא מובנות דיבור, כלומר שהקהל מבין כל מילה ולא רק שומע קול חזק. השני הוא פיזור סאונד אחיד, כך שמי שיושב בשורה האחרונה שומע כמעט כמו מי שיושב מקדימה. והשלישי הוא יציבות, כלומר שהמערכת לא שורקת, לא משתנה מיום ליום, ועובדת גם כשמי שמפעיל אותה אינו איש סאונד.
כך נראית מערכת הגברה קבועה באודיטוריום, מארון הציוד ועד האולם
כל מערכת מכוילת לאולם שבו היא עובדת
מהם אביזרי מערכת הגברה מומלצים?
מיקרופונים, מיקסר, מעבד שמע, מגברים ורמקולים, עם כבלים, קופסאות במה וארון ציוד. כל מערכות הגברה מקצועיות בנויות מהם, וההבדל הוא בסוג ובכמות.
כל מערכת הגברה מקצועית בנויה מאותם חלקים, וההבדל בין מקום למקום הוא בעיקר באיזה סוג מכל חלק בוחרים וכמה ממנו. כדאי להכיר אותם לפני שמקבלים הצעה, כי כך קל להבין למה נבחר כל רכיב.
רמקולים פסיביים מול רמקולים מוגברים
רמקול פסיבי מקבל את ההספק ממגבר כוח שעומד בארון הציוד, ולכן אפשר להתקין אותו בתקרה או על קיר בלי חשמל לידו. רמקול מוגבר כולל מגבר בתוכו, וצריך חשמל ליד כל רמקול, אבל הוא חוסך ארון מגברים גדול. במערכות מוסדיות רבות משלבים בין השניים. ראשיים מוגברים מול הקהל, ורמקולים שקועים פסיביים לאורך האולם.
קו 100 וולט ורמקולים רבים
כשמתקינים עשרות רמקולים במסדרונות, בכיתות או לאורך מסעדה ארוכה, משתמשים לעיתים קרובות בחיווט של קו מתח קבוע. לפי אותו ערך בוויקיפדיה, המגברים במערכות כאלה מעלים את האות לקו רמקולים של 50, 70 או 100 וולט, וכך אפשר לחבר רמקולים רבים לקו אחד ולמשוך אותו למרחק בלי לאבד עוצמה. בארץ הנפוץ הוא קו 100 וולט.

לצד הרכיבים האלה יש אביזרים שמשלימים את התמונה במקומות שמשלבים מצגות והרצאות, כמו מקרן ומסך הקרנה מחובר לאותה עמדה. במערכות מקצועיות לא קונים את כל המערכת מיצרן אחד. כל יצרן חזק בתחום אחר, ולכן מרכיבים רמקולים של יצרן אחד, מיקרופונים של יצרן שני ומיקסר של שלישי, לפי מה שהחלל צריך.
מה ההבדל בין מערכת קבועה לרמקולים ניידים?
רמקול נייד הוא מקור אחד חזק מקדימה. מערכת קבועה מחלקת את הקהל בין כמה רמקולים בעוצמה נמוכה, מכוילת לחלל ומותקנת בתקרה ובקירות.
רמקול נייד גדול על חצובה יכול להספיק לחדר קטן לפגישה חד פעמית. בחלל שבו מדברים לקהל בכל יום, הוא מגיע לקצה מהר. רמקול אחד או שניים מקדימה צריכים לעבוד חזק כדי להגיע לשורות האחוריות, ואז מי שיושב מקדימה מקבל עוצמה גבוהה מדי, והמיקרופון מתקרב לגבול השריקה.
מערכת קבועה פותרת את זה בחלוקה. במקום מקור אחד חזק, יש כמה רמקולים בעוצמה נמוכה יותר, כל אחד אחראי לאזור שלו. הכבלים עוברים בתקרה ובקירות, אין חצובות במעברים, והמערכת מכוילת פעם אחת לחלל ונשארת כך. ההשקעה גבוהה יותר בהתחלה, אבל במקום שמשתמשים בו כל שבוע מערכת הגברה מקצועית היא זו שמחזיקה שנים. זו גם הסיבה שבאולמות, בבתי ספר ובמלונות כמעט תמיד בוחרים במערכות הגברה מקצועיות קבועות ולא בציוד נייד.
מערכת הגברה לאודיטוריום ולאולם מוסדי
באודיטוריום הקהל יושב מול הבמה, ולכן התכנון מתחיל ממנה. משני צדי הבמה מתקינים רמקולים ראשיים, בדרך כלל רמקולי עמודה צרים או רמקולים גדולים שתלויים בזווית, כך שהצליל מכוון אל הקהל ולא אל התקרה. באולם עמוק מוסיפים רמקולי השהיה באמצע האולם, שמקבלים את אותו אות באיחור קטן שמכוון במעבד, כך שמי שיושב מאחור שומע את הדובר מכיוון הבמה ולא מהתקרה שמעליו. החישוב פשוט. הצליל עובר באוויר כ-343 מטר בשנייה, כלומר כ-2.9 אלפיות שנייה לכל מטר, ולכן רמקול שנמצא 15 מטר מהבמה מקבל השהיה של כ-44 אלפיות שנייה ועוד מעט, כדי שהאוזן תשייך את הקול לדובר. ההסבר המלא נמצא במדריך שלנו על מערכת הגברה לאודיטוריום.
אולמות מוסדיים, כמו אולם מתנ״ס, אולם קהילתי או בית מדרש, משמשים לכמה דברים שונים באותו שבוע. הרצאה, טקס, ערב קהילתי ושיעור. לכן המערכת צריכה מצבים מוכנים, ומיקרופונים מכמה סוגים. באולם בית המדרש היכל צבי, למשל, התקנו רמקולים שקועים TANNOY CVS בתקרה, כולל עזרת הנשים, כך שכל המתפללים שומעים באותה רמה, יחד עם מיקרופונים אלחוטיים MIPRO, מיקרופון דש למרצים, מעבד שמע ויחידת אנטי פידבק.
כשהאולם מתחלק לשני חלקים, המערכת צריכה לעבוד בשניהם בנפרד או יחד. באולם משמר השבעה תכננו מערכת שבה שני חלקי האולם פועלים כל אחד לבד או כאולם אחד מהמערכת המרכזית, עם רמקולים מוגברים, סאב אקטיבי וקופסאות במה לחיבור מהירות על הבמה.
יש לכם אולם שבו השורות האחוריות לא שומעות
נגיע לאולם, נמדוד את החלל ונבדוק איפה הצליל נחלש, ונציג תוכנית שמסבירה איזה רמקול נכנס לאיזה מקום.
מערכת הגברה לבית ספר
בבית ספר יש שני סוגים של הגברה, ושווה לתכנן אותם יחד. הראשון הוא אולם הספורט או אולם הטקסים, שבו מתקיימים טקסים, מסיבות סוף שנה, הצגות וכנסי הורים. כאן צריך מערכת עם רמקולים שמכסים את כל האולם, כמה מיקרופונים אלחוטיים, וחיבור למחשב ולמקרן. השני הוא הכריזה לכיתות, למסדרונות ולחצר, שמשמשת להודעות יומיות ולצלצולים. את התכנון של החלק הזה אנחנו מפרטים בעמוד על מערכת כריזה לבית ספר.
הדבר החשוב ביותר בבית ספר הוא פשטות. מי שמפעיל את המערכת ביום הטקס הוא בדרך כלל מורה או רכז, לא טכנאי. לכן אנחנו בונים עמדה עם מעט כפתורים, מצבים שמורים לטקס, להרצאה ולהצגה, וסימון ברור של כל ערוץ. במערכות הגברה לבית ספר כדאי לתכנן גם את התחזוקה, כלומר מי בודק את המיקרופונים והסוללות לפני כל טקס, ואיך מחליפים רכיב בלי לעצור את כל המערכת.
מערכות הגברה לבית ספר צריכות לעמוד גם בשימוש של תלמידים, ולכן אנחנו מתקינים את הרמקולים גבוה ומחוץ להישג יד, נועלים את ארון הציוד, ומשאירים בעמדה רק את מה שצריך כדי להפעיל. אותו היגיון חל על כל מערכת הגברה מקצועית במוסד שעובדים בו הרבה אנשים.
אולמות ספורט מציבים אתגר אקוסטי מיוחד. הקירות קשים, התקרה גבוהה, והצליל מהדהד. במקום כזה רמקול אחד חזק רק מגביר את ההד, ולכן מפזרים כמה רמקולים קרוב יותר לקהל, ולפעמים משלבים פתרונות אקוסטיים לעסקים ולמוסדות, כמו לוחות בליעה על הקירות, כדי שהדיבור יישמע נקי.

מערכת הגברה למלון
במלון יש כמה חללים שונים מאוד תחת אותה קורת גג, וכל אחד צריך הגברה אחרת. אולם הכנסים צריך מערכת שדומה לאודיטוריום קטן, עמדת נואם עם מיקרופון פודיום, מיקרופונים אלחוטיים לשאלות מהקהל, חיבור למקרן ולמערכות הקרנה למוסדות, ולפעמים אפשרות לחלק את האולם לשניים עם מחיצה. הלובי, המסעדה ואזור הבריכה צריכים צליל רקע נעים ואחיד, עם רמקולים שקועים בתקרה ורמקולים חיצוניים בחוץ.
הכלל במלון הוא אזורים. כל חלל מקבל ערוץ משלו במגבר ושליטה בעוצמה משלו, כך שהצוות יכול להחליש את הלובי בערב בלי לגעת באולם הכנסים, או להשמיע הודעה רק בחדר אוכל אחד. במתחם בריכה ואירוח שבו עבדנו התקנו מערכת MARTIN AUDIO עם פיזור של רמקולים מסדרת CDD, כדי שהצליל יגיע לכל המתחם בעוצמה נמוכה ונעימה, במקום כמה רמקולים חזקים בפינות.
בחללים רטובים, כמו ספא וחדרי רחצה, יש רמקולים ייעודיים שעומדים בלחות, כמו רמקול מקלחת שקוע בתקרה. ובגינות ובמרפסות, מערכת רמקולים לגינה שמתמזגת בצמחייה ועומדת בשמש ובגשם.
הגברה למסעדה ולבית עסק
במסעדה המטרה הפוכה מאודיטוריום. לא צריך שכולם ישמעו חזק, צריך שהצליל יהיה נעים ואחיד בכל שולחן, ושהסועדים יוכלו לדבר ביניהם בלי להרים את הקול. לכן משתמשים בהרבה רמקולים קטנים בעוצמה נמוכה, שקועים בתקרה או תלויים מעליה, במקום שני רמקולים גדולים שמרעישים את השולחנות שלידם ומשאירים את השאר בשקט. כל מה שחשוב לדעת על התכנון הזה נמצא בעמוד על הגברה למסעדה.
גם כאן העיקר הוא אזורים. בר, אולם ישיבה ומרפסת מקבלים כל אחד עוצמה משלו. במסעדת RUBINA התקנו רמקולים תלויים בשלושה אזורים עם שליטה בעוצמה לכל אזור, ובאזור החיצוני רמקולים מוגני מים IP65. במסעדת סמרקנד באור יהודה התקנו רמקולי MARTIN AUDIO תלויים ושקועים בתקרה עם סאב וופר, ובקרת אזורים דרך אפליקציה, כך שהמנהל משנה עוצמה מהטלפון.
בחנויות ובבתי עסק העיקרון זהה. מי שמחפש רמקולים לחנות צריך כיסוי אחיד של שטח המכירה בעוצמה נעימה. את כל סוגי הפתרונות לעסקים, מתכנון ועד התקנה, ריכזנו בעמוד מערכות הגברה לעסקים. ובחלל פתוח, כמו מרפסת או חצר, נכנסים רמקולים חיצוניים שעומדים בתנאי חוץ.
פותחים מסעדה או מחדשים את החלל
זה הזמן לתכנן את מיקום הרמקולים ואת הכבלים, לפני שהתקרה נסגרת. נתאם את התכנון עם הקבלן ונשאיר לכם שליטה פשוטה בכל אזור.
מחשבון ראשוני לתכנון מערכת הגברה
המחשבון נותן סדר גודל לכמות הרמקולים, לאזורים ולמיקרופונים, לפי סוג המקום והמידות שלו. הוא מבוסס על הנחות עבודה מקובלות. ברמקולים שקועים בתקרה מרחק בין רמקולים של בערך פעמיים הגובה מעל אוזני היושבים, ובאודיטוריום רמקולים ראשיים לפי שטח האולם ורמקולי השהיה באולם עמוק. לדוגמה, בתקרה בגובה 3 מטר המרחק בין רמקולים שקועים יוצא כ-3.6 מטר, ובתקרה בגובה 4.2 מטר כ-6.0 מטר. הוא לא נותן מחיר, כי המחיר תלוי בדגמים, במבנה התקרה ובעבודת התשתית, ואת אלה קובעים אחרי שרואים את המקום.
כמה רמקולים צריך במקום שלכם
מלאו את חמשת השדות וקבלו הערכה ראשונית
ההערכה הראשונית למקום שלכם:
* הערכה ראשונית בלבד, לפי הנתונים שהוזנו. התכנון הסופי נקבע אחרי סקר במקום, לפי צורת החלל, החומרים, מיקום הקהל ומה שכבר מותקן.
אם המחשבון הראה יותר רמקולים ממה שציפיתם, זה בדרך כלל סימן טוב ולא סיבה לדאגה. הרבה רמקולים בעוצמה נמוכה נותנים צליל נקי ואחיד יותר מכמה רמקולים חזקים, והעלות של כל רמקול שקוע נמוכה מזו של רמקול ראשי גדול. מי שרוצה להבין איך בוחרים את הרמקול עצמו לתקרה ימצא הסבר רחב על רמקולים שקועים בתקרת גבס.
לבחור מיקרופון מתאים
המיקרופון הוא החלק הראשון בשרשרת, ולכן הוא זה שקובע הכי הרבה את איכות הדיבור. מיקרופון לא מתאים יגרום גם למערכת הטובה ביותר להישמע חלשה או לשרוק. הבחירה מתחילה בשאלה מי מדבר ואיך.
| סוג המיקרופון | מתי הוא מתאים | מה חשוב לבדוק |
|---|---|---|
| מיקרופון פודיום | עמדת נואם קבועה בטקס, בכנס או בבית מדרש | זרוע גמישה, כיוון צר שקולט רק את הדובר |
| מיקרופון אלחוטי ידני | מנחה שזז על הבמה, שאלות מהקהל | טווח קליטה בכל האולם, סוללות נטענות |
| מיקרופון דש | מרצה או מורה שמדבר זמן ארוך ומשתמש בידיים | מיקום קבוע על הבגד, רגישות שמתאימה לדיבור |
| מיקרופון ראש | מרצה שמסתובב ומדבר הרבה, הצגות | מרחק קבוע מהפה, נוחות לאורך זמן |
במקום שבו עובדים כמה מיקרופונים אלחוטיים יחד, צריך לתאם את התדרים כך שלא יפריעו זה לזה. המידע המפורט על הבחירה הזו נמצא בעמוד על מיקרופון אלחוטי מקצועי.
איך מונעים שריקות במיקרופון
שריקה נוצרת כשהצליל מהרמקול חוזר אל המיקרופון, מוגבר שוב, וחוזר חלילה. לפי הערך על משוב אקוסטי בוויקיפדיה האנגלית, מהנדסי סאונד מונעים אותה במיקרופונים כיווניים בתבנית קרדיואידית, במרחק ובכיוון נכון בין הרמקולים למיקרופונים, ובהנמכה של התדר הבעייתי באקולייזר, ומאז שנות התשעים גם במדכא משוב אוטומטי. בפועל זה אומר שהרמקולים הראשיים מוצבים לפני קו הבמה ולא מאחורי הדובר, ושבזמן הכיול אנחנו מעלים את המערכת עד שמופיעה שריקה ומנמיכים במעבד בדיוק את התדר שלה.

תכנון, התקנה וכיול
תכנון של מערכות הגברה מקצועיות מתחיל תמיד באותה נקודה, בסקר במקום. מודדים את החלל ואת גובה התקרה, בודקים מה על הקירות ועל הרצפה, כי זכוכית ובטון מחזירים צליל ושטיחים ווילונות בולעים אותו, ושואלים איך המקום עובד בפועל. כמה פעמים בשבוע מדברים בו לקהל, מי מפעיל, ומה כבר מותקן ושווה להשאיר.
מכאן נגזרת תוכנית של מערכת הגברה מקצועית שמחלקת את המקום לאזורים, קובעת את מיקום הרמקולים והמיקרופונים, ואת התוואי של הכבלים. ההתקנה עצמה נעשית בצורה נקייה, כבלים בתוך התקרה והקירות, ארון ציוד מסודר עם אוורור, ונקודות חיבור במקומות שבהם הדוברים עומדים בפועל. באולמות חדרי האוכל בבסיס צבאי, למשל, תכננו שלושה אזורי השמעה בשליטה נפרדת, עם נקודות התחברות לפי המיקום של המרצה, כך שהשימוש היומיומי נשאר פשוט.
אחרי ההתקנה מגיע הכיול. במעבד השמע מכוונים את העוצמה של כל אזור, את ההשהיה של רמקולי האמצע ואת האקולייזר לחלל, ושומרים מצבים מוכנים. בסוף מדריכים את הצוות, כך שהתפעול השוטף נשאר אצלם ולא תלוי בטכנאי.
מקומות שבהם התקנו מערכת הגברה מקצועית
אולם מתנ״ס חריש. הגברה של PHONIC, מיקרופונים אלחוטיים ומקרן לייזר NEC עם תמונה ברוחב של כ-6.5 מטר, במערכת שמי שאינו איש סאונד מפעיל בקלות.
אולם אור זרוע בהרצליה. ארבעה רמקולים פסיביים של TANNOY, מגבר כוח עם מעבד DSP משולב, מיקסר PHONIC, מיקרופון אלחוטי, ומקרן EPSON עם מסך חשמלי ברוחב 3 מטר ובקרה חכמה, לכנסים ולימי עיון.
אולם בית המדרש היכל צבי. רמקולים שקועים TANNOY CVS בתקרה, כולל עזרת הנשים, מיקרופונים אלחוטיים MIPRO ומיקרופון דש למרצים, עם מעבד שמע ויחידת אנטי פידבק.
אולם משמר השבעה. מערכת לשני חלקי אולם שעובדים בנפרד או יחד, עם רמקולים מוגברים, סאב אקטיבי, מקרני EPSON וקופסאות במה.
מסעדות. במסעדת RUBINA שלושה אזורים עם שליטה נפרדת ורמקולים מוגני מים בחוץ, ובמסעדת סמרקנד באור יהודה רמקולי MARTIN AUDIO תלויים ושקועים עם בקרת אזורים מהטלפון.

חמש טעויות שחוזרות במערכות הגברה במוסדות ובעסקים
לקנות ציוד לפני שמתכננים. רמקולים שנקנו בלי תוכנית לחלל מגיעים לקיר בלי מקום ברור, וחלק מהקהל שומע פחות. מעט רמקולים חזקים במקום הרבה רמקולים בעוצמה נמוכה. השורות הקדמיות מקבלות יותר מדי, האחוריות פחות מדי, וההד גדל. רמקולים מאחורי הדובר. זו הדרך המהירה ביותר לשריקות. מערכת שרק אדם אחד יודע להפעיל. בלי מצבים שמורים ועמדה פשוטה, כל טקס תלוי בו. לשכוח את ההמשך. כבלים ומגברים שתוכננו רק לחלל הנוכחי מחייבים עבודה חדשה בכל הרחבה, ולכן כדאי לתכנן מקום לאזור נוסף כבר מההתחלה.
לקוחות מספרים על העבודה איתנו
שני לקוחות שהתקנו אצלם מערכות, מספרים בקצרה איך זה עבר.
לפני שפונים אלינו כדאי להכין כמה נתונים על המקום. סוג החלל, השטח וגובה התקרה, כמה אנשים יושבים בו, מי מדבר ובאיזה אופן, מה מותקן היום, ואם יש כמה חללים שצריכים עוצמה נפרדת. אלה בדיוק הנתונים שהמחשבון למעלה מבקש, והם עוזרים למקד את השיחה הראשונה.
מחפשים מערכת הגברה מקצועית למוסד או לעסק
אנחנו מגיעים לסקר במקום, מודדים את החלל, בודקים מה קיים ומה שווה להשאיר, ומציגים הצעה לרמקולים, למיקרופונים ולעמדת ההפעלה. א.א. מערכות סאונד, מעל 10 שנות ניסיון באלפי פרויקטים מוצלחים.
אלי איפרגן, א.א. מערכות סאונד
בעלים ומייסד א.א. מערכות סאונד. מעל 10 שנות ניסיון בתכנון, התקנה וכיול של מערכות הגברה לאולמות, לבתי ספר, למלונות, למסעדות ולמוסדות.
שאלות נפוצות על מערכת הגברה מקצועית
ממה מורכבת מערכת הגברה מקצועית
מערכת הגברה מקצועית מורכבת ממיקרופונים, מיקסר שמחבר את כל המקורות, מעבד שמע DSP שמכייל את הצליל לחלל ומונע שריקות, מגברי כוח, ורמקולים, ראשיים, שקועים בתקרה, תלויים או חיצוניים. לצידם יש תשתית של כבלים, קופסאות במה, נקודות חיבור וארון ציוד, ועמדת הפעלה פשוטה לצוות המקום. על פי ויקיפדיה, במערכות כאלה המגברים מעלים את האות לקו רמקולים של 50, 70 או 100 וולט, ובקו כזה אפשר לחבר עשרות רמקולים.
מה ההבדל בין מערכת הגברה מקצועית לרמקול נייד
רמקול נייד הוא מקור אחד חזק שמונח מקדימה, ולכן בחלל גדול הוא צריך לעבוד בעוצמה גבוהה כדי להגיע לשורות האחוריות, ומי שיושב קרוב מקבל יותר מדי. מערכת קבועה מחלקת את הכיסוי בין כמה רמקולים, כל אחד לאזור שלו, מכוילת פעם אחת לחלל, והכבלים עוברים בתקרה ובקירות. בחלל שמשתמשים בו כל שבוע היא זו שנותנת דיבור ברור ויציב. במערכת קבועה גם אין חצובות וכבלים במעברים, ואין צורך לכוון מחדש לפני כל שימוש.
איזו מערכת הגברה צריך לאודיטוריום
באודיטוריום מתקינים רמקולים ראשיים משני צדי הבמה, בדרך כלל רמקולי עמודה או רמקולים תלויים בזווית אל הקהל, ובאולם עמוק מוסיפים רמקולי השהיה באמצע האולם. לצד אלה יש סאב וופר, רמקולי במה לדוברים, מיקרופון פודיום, מיקרופונים אלחוטיים ומיקרופון דש, ומעבד שמע עם מצבים שמורים להרצאה, לטקס ולהופעה. מהירות הקול באוויר ב-20 מעלות היא כ-343 מטר בשנייה, על פי ויקיפדיה, ולכן רמקולי ההשהיה מקבלים איחור של כ-2.9 אלפיות שנייה לכל מטר מהבמה, כדי שהקהל ישמע את הדובר מכיוונו.
מה צריך במערכת הגברה לבית ספר
מערכות הגברה לבית ספר בנויות משני חלקים שמתוכננים יחד. מערכת לאולם הטקסים או לאולם הספורט, עם רמקולים שמכסים את כל האולם, מיקרופונים אלחוטיים וחיבור למחשב ולמקרן, ומערכת כריזה לכיתות, למסדרונות ולחצר. הכי חשוב שהעמדה תהיה פשוטה, כי מי שמפעיל אותה ביום הטקס הוא מורה או רכז, ושיהיה סדר ברור לבדיקת המיקרופונים והסוללות. הרמקולים מותקנים גבוה ומחוץ להישג יד, וארון הציוד ננעל כדי שרק הצוות יגיע אליו. על פי ויקיפדיה, מערכות כאלה יודעות לכוון את השמע לאזורים נבחרים, למשל רק לחלק אחד של בית הספר.
איך מתכננים מערכת הגברה למלון
מחלקים את המלון לאזורים. אולם הכנסים מקבל מערכת כמו אודיטוריום קטן, עם עמדת נואם, מיקרופונים אלחוטיים וחיבור להקרנה, והלובי, חדר האוכל ואזור הבריכה מקבלים רמקולים שקועים ורמקולים חיצוניים בעוצמה נעימה. לכל אזור יש ערוץ ושליטה בעוצמה משלו, כך שהצוות משנה חלל אחד בלי לגעת באחרים. בחללים רטובים, כמו ספא, ובאזור הבריכה בוחרים רמקולים שעומדים בלחות ובמים, ובחוץ רמקולים מוגני מים IP65.
איך עושים הגברה במסעדה בלי שהסועדים יצטרכו לצעוק
משתמשים בהרבה רמקולים קטנים בעוצמה נמוכה, שקועים בתקרה או תלויים מעליה, במקום שני רמקולים גדולים. כך הצליל נעים ואחיד בכל שולחן, ואף שולחן לא יושב ליד מקור רועש. מחלקים את המסעדה לאזורים, בר, אולם ומרפסת, עם עוצמה נפרדת לכל אחד, ובחוץ מתקינים רמקולים מוגני מים. ברמקולים שקועים המרחק ביניהם הוא בערך פעמיים הגובה מעל אוזני היושבים, למשל כ-3.6 מטר בתקרה של 3 מטר.
איך מונעים שריקות במיקרופון
מציבים את הרמקולים הראשיים לפני קו הבמה ולא מאחורי הדובר, בוחרים מיקרופונים כיווניים שקולטים רק את מי שמדבר מולם, ובזמן הכיול מאתרים במעבד השמע את התדרים שנוטים לשרוק ומנמיכים אותם. במקומות שבהם הדובר זז הרבה מוסיפים גם יחידת אנטי פידבק שמזהה שריקה ומנמיכה אותה אוטומטית. את הכיול עושים פעם אחת לחלל ושומרים אותו במעבד, כך שהמערכת נשארת יציבה גם אחרי שנים של שימוש. על פי ויקיפדיה, מיקרופונים כיווניים, מרחק וכיוון נכונים מהרמקולים ואקולייזר הם הדרכים העיקריות לצמצם משוב.
האם הצוות יכול להפעיל את המערכת בלי טכנאי
כן, וזו אחת המטרות של התכנון. אנחנו שומרים במעבד השמע מצבים מוכנים, למשל הרצאה, טקס או ערב, בונים עמדה עם מעט כפתורים וסימון ברור, ומדריכים את הצוות אחרי ההתקנה. כך מי שמפעיל את המקום ביום יום מדליק, בוחר מצב ומתחיל, בלי לכוון את המערכת מחדש בכל פעם. א.א. מערכות סאונד עושים את זה כבר מעל 10 שנים, באולמות, בבתי ספר, במלונות ובמסעדות.
רוצים לדעת איזו מערכת מתאימה למקום שלכם, מתחילים מסקר
לפני שבוחרים ציוד, אלי איפרגן מגיע למקום, מודד את החלל, בודק את מה שקיים ומציג הצעה שמסבירה למה נבחר כל רכיב.
