מסך מקרן חשמלי למוסדות, אולמות וכיתות, מדריך בחירה והתקנה

רוב הפניות שאנחנו מקבלים על מסך הקרנה חשמלי מגיעות ממוסד שכבר יש בו מקרן. בבית הספר יש מסך ידני שהחוט שלו נקרע, בבית המדרש מקרינים על הקיר כי אף אחד לא זוכר איפה המוט להורדת המסך, ובאולם הכנסים המסך עומד פתוח כל השנה ואוסף אבק וכתמים. הבקשה כמעט תמיד זהה, מסך שיורד לבד כשצריך אותו, נעלם כשלא צריך, ונראה טוב גם בשורה האחרונה.

במדריך הזה א.א. מערכות סאונד מסבירים איך בוחרים מסך הקרנה חשמלי למוסד, לאולם, לכיתה ולחדר ישיבות. נעבור על סוגי המסכים החשמליים ועל ההבדל בין מסך נגלל רגיל למסך עם מתיחה צידית, על הדרך לחשב את גודל התמונה לפי המרחק של הצופה הרחוק, על בחירת הבד, על החיבור למקרן כך שהמסך ירד מעצמו, ועל מה שצריך להכין בתקרה ובחשמל לפני ההתקנה. בדרך יש מחשבון שנותן גודל תמונה ראשוני לחלל שלכם, ותיאור של מערכות הקרנה שתכננו והתקנו בפועל.

מה זה מסך מקרן חשמלי ומה הוא כולל

מסך מקרן חשמלי בנוי מבד הקרנה שמגולגל על גליל בתוך מארז אלומיניום, ומנוע חשמלי שמסובב את הגליל ומוריד או מעלה את הבד. בקצה התחתון של הבד יש מוט משקולת שמושך אותו למטה ושומר עליו ישר. במסך ידני את אותה פעולה עושים במשיכה של חוט או של ידית, ובמסך חשמלי היא נעשית בלחיצה, ולכן הוא מתאים למקום שבו מקרינים כמעט כל יום ואנשים רבים מפעילים את החדר.

לפי ויקיפדיה, בערך על מסכי הקרנה, במסך חשמלי המנוע מוריד ומעלה את הבד, ובדרך כלל מפעילים אותו בשלט או במתג קיר. במערכות מוסדיות מוסיפים לזה שכבה שלישית, חיבור למקרן או לבקר השליטה של החדר, כך שהמסך יורד כשהמקרן נדלק ועולה כשהוא נכבה. זה ההבדל בין מסך שמשתמשים בו לבין מסך שנשאר למעלה כי אף אחד לא מצא את השלט.

חשוב להבין מה מסך כזה אינו פותר לבד. הוא לא מתקן מקרן חלש באולם מואר, והוא לא מציל תמונה קטנה מדי לשורות האחוריות. לכן אנחנו אף פעם לא מתכננים מסך בנפרד מהמקרן, מהמרחק שלו מהמסך ומהתאורה בחלל. כשבוחרים מקרנים לאולמות ולמוסדות ומסך באותו תכנון, מקבלים תמונה בגודל ובבהירות שמתאימים לחלל, ולא שני רכיבים טובים שלא מתאימים זה לזה.

מה נכנס בהתקנה של מסך חשמלי טיפוסי

סוגי מסכים חשמליים, נגלל, מתיחה צידית ושקוע בתקרה

כשמחפשים מסך למקרן חשמלי מגלים מהר שיש כמה משפחות, ושההבדל ביניהן אינו רק במחיר. ההבדל העיקרי הוא בשני דברים, איך הבד נשאר שטוח ואיפה המארז יושב. שתי ההחלטות האלה קובעות אם התמונה תהיה חדה וישרה, ואם המסך ייראה כמו חלק מהחלל או כמו צינור לבן שנתלה עליו.

מסך גלילה חשמלי רגיל

מסך גלילה חשמלי הוא הסוג הנפוץ. הבד יורד מהגליל ונמתח רק בזכות המשקולת בתחתיתו. הוא פשוט, אמין ומתאים לרוב הכיתות וחדרי הישיבות. החיסרון שלו מופיע במסכים רחבים ובחללים עם מיזוג חזק, כי הצדדים של הבד נוטים להתגלגל מעט פנימה ולפעמים הבד זז עם זרם האוויר. ויקיפדיה מציינת שבד שאינו מתוח יכול לזוז עם תנועת אוויר, ומי שעמד מול מצגת שמתנדנדת יודע כמה זה מסיח.

מסך חשמלי עם מתיחה צידית

במסך מתיחה חשמלי יש לאורך שני הצדדים כבלי מתיחה שמחזיקים את הבד שטוח לגמרי מקצה לקצה. התוצאה היא תמונה ישרה בלי גלים בצדדים, וזה משמעותי במיוחד כשמקרינים טקסט, טבלאות ומצגות עם קווים ישרים. כפי שכתוב בעמוד שלנו על מסכים למקרני וידאו, מסך מתיחה חשמלי מגיע בפורמט 16:9, והוא הבחירה שלנו לכל מקום שבו התמונה היא חלק מרכזי מהשימוש בחלל.

מסך שקוע בתקרה

מסך שקוע בתקרה הוא מסך חשמלי שהמארז שלו מותקן בתוך התקרה, כך שכשהמסך למעלה רואים רק פס צר. הוא מתאים לאולמות מעוצבים, לחדרי ישיבות מנהלים ולבתי כנסת שבהם לא רוצים לראות ציוד כשלא מקרינים. ההתקנה שלו דורשת תכנון מוקדם יותר, כי צריך פתח בגודל המארז ונקודת גישה לתחזוקה, ולכן הכי נכון להחליט עליו לפני שסוגרים את התקרה.

מסך קבוע על מסגרת מופיע בטבלה כדי להשלים את התמונה. הוא נותן את הבד השטוח ביותר, אבל הוא תמיד פתוח, ולכן הוא מתאים לחדר שמוקדש להקרנה ולא לאולם או לכיתה שמשמשים לעוד דברים. ברוב המוסדות שאנחנו מגיעים אליהם מסך מקרן חשמלי הוא הפשרה הנכונה בין איכות תמונה לבין חלל שצריך להישאר פתוח לשימושים אחרים.

איך בוחרים גודל מסך לפי הצופה הרחוק

הטעות הנפוצה ביותר בבחירת מסך מקרן חשמלי היא לקבוע את הגודל לפי רוחב הקיר. אבל מה שקובע אם הקהל רואה את התמונה הוא לא הקיר, אלא כמה רחוק יושב האדם האחרון בחדר ומה הוא צריך לקרוא. מצגת עם טבלה צפופה דורשת תמונה גדולה בהרבה מסרטון, גם באותו חדר בדיוק.

גוף התקינה הבינלאומי של תעשיית האודיו-וידאו, AVIXA, פרסם לשם כך תקן שנקרא DISCAS, וגרסתו המעודכנת היא ANSI/INFOCOMM V202.01:2016. התקן מחלק את הצפייה לשני סוגים, צפייה כללית שבה הקהל צריך להבין את התוכן ולקבל החלטה, וצפייה אנליטית שבה צריך לקרוא כל פרט, למשל שרטוט או גיליון. לפי האתר של AVIXA, מקדם החדות לצפייה כללית הוא 200, ולצפייה אנליטית 3438. הנוסחה לצפייה כללית מחלקת את המרחק של הצופה הרחוק במכפלה של המקדם הזה בגובה הרכיב הקטן ביותר בתוכן, כאחוז מגובה התמונה.

בתרגום לשפה פשוטה, אם האות הקטנה ביותר במצגת שלכם תופסת כ-3% מגובה התמונה, יוצא שגובה התמונה צריך להיות כשישית מהמרחק של הצופה הרחוק. אם הצופה האחרון יושב 12 מטר מהמסך, גובה התמונה צריך להיות כ-2 מטר. ככל שהטקסט במצגות קטן יותר, התמונה צריכה להיות גבוהה יותר. ולכן השאלה הראשונה שלנו בשיחה היא לא כמה רחב הקיר, אלא מה מקרינים בחדר ואיפה יושב האחרון.

יחס תמונה, 16:9 או 16:10

אחרי שקבענו את הגובה, יחס התמונה קובע את הרוחב. רוב המחשבים הניידים, המקרנים המוסדיים והסרטונים עובדים היום ביחס של 16:10 או 16:9, ולכן מסך באחד מהיחסים האלה ינוצל כמעט במלואו. כשמקרינים בעיקר מצגות ממחשבים ניידים, 16:10 מנצל את הגובה טוב יותר. כשמקרינים בעיקר סרטונים, 16:9 מתאים בדיוק. הכי נכון לבחור את המסך לפי היחס של המקרן, כדי שהתמונה תמלא את הבד ולא תשאיר פסים.

זווית צפייה וגובה התקנה

התקן של AVIXA מגדיר גם את אזור הצפייה הרוחבי, השטח שבין קווים של 60 מעלות מהאנך בכל קצה של התמונה. מי שיושב מחוץ לאזור הזה רואה תמונה מעוותת, ולכן באולמות רחבים בודקים את מיקום השורות הקדמיות בצדדים לפני שקובעים את רוחב המסך. בגובה, הקצה התחתון של התמונה צריך להיות מעל הראשים של היושבים בשורות הקדמיות, אחרת חלק מהקהל רואה רק את החלק העליון של השקופית. בחדרים עם תקרה נמוכה זה מה שמגביל את גודל המסך יותר מכל דבר אחר.

מחשבון גודל מסך לאולם או לכיתה

המחשבון שלמטה מיישם את החישוב שתיארנו, ונותן גודל תמונה ראשוני לפי המרחק של הצופה הרחוק, סוג התוכן ויחס התמונה. הוא גם בודק אם תמונה בגובה הזה נכנסת מתחת לתקרה שלכם, בהנחה שהקצה התחתון של התמונה נמצא כ-1.2 מטר מעל הרצפה, גובה שמשאיר את התמונה מעל הראשים של היושבים בשורות הקדמיות.

המחשבון אינו נותן מחיר, כי מחיר מסך תלוי בדגם, בבד, במתיחה ובסוג ההתקנה, ואת אלה קובעים אחרי שרואים את החלל. מה שהוא כן נותן הוא נקודת פתיחה טובה לשיחה, ותשובה מהירה לשאלה אם הקיר שבחרתם בכלל מתאים לתמונה בגודל הנדרש.

אם המחשבון הראה שהתמונה לא נכנסת מתחת לתקרה, זה לא אומר שאין פתרון. לפעמים מעבירים את המסך לקיר אחר, לפעמים בוחרים יחס תמונה רחב יותר, ובמסך הקרנה לאולם גדול מוסיפים לפעמים מסכים צדדיים, כמו שעשינו באולם כנסים שבו התקנו מסך מרכזי ושני מסכים לצדדים. ההחלטה נעשית בסקר, כשרואים את החלל ואת סידור הישיבה.

בד המסך, לבן, אפור וגיין

הבד הוא החלק שהקהל רואה בפועל, ובו מסתתר רוב ההבדל בין מסך זול למסך שמחזיק שנים. שלושה מאפיינים קובעים את הבחירה, הצבע, הגיין והאחידות של המשטח.

הגיין של מסך הקרנה הוא מדד לכמה אור הבד מחזיר, בהשוואה למשטח ייחוס של מגנזיום קרבונט. מסך עם גיין גבוה מחזיר יותר אור ישר קדימה ונראה בהיר יותר למי שיושב מולו, אבל ויקיפדיה מציינת שלמסך כזה יש זווית צפייה שימושית צרה יותר, כי האור המוחזר נחלש מהר כשהצופה זז הצידה. באולם רחב או בכיתה שבה הישיבה בצורת חצי עיגול זה עניין מהותי, כי מי שיושב בצדדים יראה תמונה כהה יותר. לכן במוסדות אנחנו בוחרים לרוב בד מט עם גיין מתון, שנותן תמונה אחידה לכל הקהל.

לגבי הצבע, מקובל לחשוב שמסך אפור תמיד משפר את הניגודיות. לפי אותו ערך, בד אפור מט אינו נותן יתרון בניגודיות על פני בד לבן מט, והיתרון של מסך אפור מתממש בעיקר בחדר מוחשך שבו המקרן הוא מקור האור היחיד. בכיתה או באולם הרצאות שבהם האורות דולקים במהלך המצגת, הפתרון לתמונה ברורה הוא בדרך כלל מקרן בעוצמה מתאימה ובחירה נכונה של מיקום המסך ביחס לחלונות ולגופי התאורה, ולא צבע הבד.

המאפיין השלישי הוא האחידות. בד איכותי שומר על משטח חלק בלי קפלים לאורך שנים של גלילה, בעוד בד דק מתחיל לפתח גלים בצדדים אחרי זמן קצר. זו עוד סיבה שבמסך חשמלי למקרן ברוחב גדול אנחנו ממליצים על מתיחה צידית, שמונעת את הגלים מההתחלה.

שליטה במסך, שלט, מתג קיר וטריגר מהמקרן

היתרון של מסך מקרן חשמלי מתממש רק כשקל להפעיל אותו. מסך שצריך לחפש בשבילו שלט, או שמפעילים אותו ממתג שנמצא בצד השני של החדר, נשאר בסוף למעלה או למטה כל הזמן. לכן בכל התקנה של מסך למקרן חשמלי אנחנו מתכננים את דרך ההפעלה לפי מי שמשתמש בחדר.

יש שלוש רמות שליטה. הראשונה היא שלט רחוק, שמתאים לחדר קטן עם משתמש קבוע. השנייה היא מתג קיר או לוח שליטה שמותקן ליד עמדת הדובר, כך שמי שמתחיל הרצאה מוריד את המסך באותו מקום שבו הוא מחבר את המחשב. השלישית, והנוחה ביותר במוסדות, היא חיבור של המסך למקרן. רוב המקרנים המוסדיים כוללים יציאת טריגר של 12 וולט שנותנת מתח כשהמקרן נדלק, והמסך מחובר אליה דרך מודול קטן. כשמדליקים את המקרן המסך יורד, וכשמכבים אותו המסך עולה. בחדרים שיש בהם בקר שליטה מרכזי, המסך מחובר אליו ומופעל כחלק מתרחיש, למשל לחיצה אחת על הרצאה שמורידה את המסך, מדליקה את המקרן ומעמעמת את התאורה.

כפי שכתוב בעמוד שלנו על מסכי הקרנה, המסכים החשמליים שאנחנו מספקים מוכנים לתפעול בשלט, בבקר וגם במערכות בית חכם. בחדרי הדרכה שהתקנו הוטמעה מערכת שליטה חכמה שמדליקה את המקרן ומורידה את המסך אוטומטית, כך שהמדריך פשוט מתחיל לעבוד. זו גם ההמלצה שלנו למוסד שבו מחליפים מרצים לעתים קרובות, כי אף אחד מהם לא צריך ללמוד איך מפעילים את החדר.

בחדר ישיבות חכם המסך הוא רק חלק אחד מהמערכת, לצד מצלמה, מיקרופונים ומסך שטוח. אם אתם מתלבטים בין מקרן לבין מסך לחדר ישיבות, פירטנו בנפרד מתי כל אחד מהם מתאים לפי גודל החדר ומספר המשתתפים.

התקנת מסך הקרנה חשמלי בתקרה או על הקיר

התקנה של מסך מקרן חשמלי נראית פשוטה, שתי תושבות ונקודת חשמל, אבל רוב הבעיות שאנחנו פוגשים במסכים קיימים נולדו בשלב הזה. מסך שאינו מפולס מתגלגל באלכסון, מסך שהותקן קרוב מדי לקיר נשפשף בו, ומסך שהעצירה שלו לא כוונה יורד נמוך מדי ומסתיר את הדובר. לכן ההתקנה עוברת שישה שלבים קבועים.

לפני ההתקנה צריך לוודא שלושה דברים בתשתית. נקודת חשמל צמודה למיקום המארז, כדי שלא יימתח כבל לאורך הקיר. משטח שמסוגל לשאת את המשקל, בטון, בלוק, או קורה ופרופילים מחוזקים בתקרת גבס. ומקום לכבל השליטה מהמקרן או מהבקר, שעדיף להעביר בתוך התקרה ולא על הקיר. כשהמסך מותקן בתוך תקרת גבס, מתכננים גם את קופסת ההטמנה ואת פתח הגישה לתחזוקה, כי מנוע שצריך להחליף בעוד כמה שנים לא אמור לחייב פירוק של התקרה.

המסך והמקרן מתכווננים יחד. אחרי שהמסך במקומו מכוונים את המקרן כך שהתמונה תמלא את הבד בדיוק, בלי לחרוג לשוליים השחורים ובלי להשאיר פס לבן. מי שרוצה לראות איך זה נראה בחלל ביתי, יכול לקרוא על איך מתקינים מקרן בתקרה בסלון, שם עקרונות הפילוס והכיוון זהים. ובפרויקטים מוסדיים, התקנת מקרן במוסד והתקנת מסך הקרנה מתוכננות יחד, כי המסך והמקרן מכוונים זה לזה.

מסך הקרנה חשמלי לפי סוג החלל

אותו מסך מקרן חשמלי יכול להתאים מצוין לחדר אחד ולהיות לא נכון לגמרי לחדר אחר. מה שמשתנה בין החללים הוא המרחק, התאורה, סוג התוכן ומי מפעיל את החדר. אלה ההבדלים שאנחנו רואים בפועל.

כיתות ובתי ספר

מסך הקרנה לכיתה משמש כל יום, מורים רבים מפעילים אותו, והאורות דולקים כמעט תמיד. מה שחשוב כאן הוא מסך עמיד עם מנוע אמין, הפעלה פשוטה דרך המקרן, ותמונה גדולה מספיק לשורה האחרונה. על בחירת מקרן לכיתה שעומד בתאורה מלאה כתבנו בעמוד נפרד, כי שם נקבעת רוב איכות התמונה.

אולמות כנסים ואודיטוריומים

באולם גדול המרחקים ארוכים והתוכן מגוון, ולכן מסך הקרנה לאולם הוא לרוב הרחב ביותר, עם מתיחה צידית, ולפעמים למסך מרכזי ושני מסכים צדדיים. באולמות כאלה המסך מתוכנן יחד עם ההגברה, כי הם חולקים עמדת הפעלה ותשתית כבלים. מי שמתכנן אולם כזה ימצא במדריך על מערכת הגברה לאודיטוריום את החלק השני של התמונה.

בתי כנסת ובתי מדרש

בבית כנסת ובבית מדרש מקרינים לשיעורים ולהרצאות, אבל רוב הזמן החלל משמש לתפילה, ולכן רוצים שהמסך ייעלם כשלא משתמשים בו. מסך חשמלי שמותקן צמוד לתקרה או בתוכה, ויורד רק לשיעור, עונה בדיוק על זה. בבית מדרש ברחובות התקנו מסך חשמלי ברוחב 2.75 מטר יחד עם מקרן, רמקולים, מיקרופונים אלחוטיים ומערכת שליטה.

חדרי ישיבות וחדרי הדרכה

בחדר ישיבות המרחקים קצרים, אבל התוכן לרוב צפוף, גיליונות, שרטוטים ומצגות עם הרבה טקסט. כאן מסך למקרן חשמלי עם מתיחה צידית ביחס של 16:10 נותן את התמונה הנקייה ביותר, וחיבור לטריגר של המקרן חוסך את רוב השאלות של המשתמשים. כשהחדר הוא חלק ממערכת רחבה יותר בבניין, אנחנו מתכננים אותו יחד עם מערכת מולטימדיה לעסקים שמשרתת את כל החללים.

מערכות הקרנה שהתקנו

הדברים שתיארנו במדריך אינם תאורטיים. אלה ארבעה פרויקטים שבהם תכננו והתקנו מסכים ומערכות הקרנה, וכל אחד מהם מראה צד אחר של העבודה.

בית מדרש ברחובות, מסך חשמלי ברוחב 2.75 מטר

בהתקנת מערכות הגברה והקרנה בבית מדרש ברחובות שילבנו מקרן EPSON EB980W, מסך חשמלי ברוחב 2.75 מטר, רמקולים של AST, מגבר, מיקרופונים אלחוטיים ומערכת שליטה. המסך יורד לשיעורים ונאסף כשהחלל חוזר לשמש לתפילה.

אולם כנסים, מסך מרכזי ושני מסכים צדדיים

באולם כנסים התקנו שלושה מקרני EPSON ושלושה מסכי הקרנה, מסך מרכזי ברוחב 4 מטר ושני מסכים צדדיים ברוחב 3 מטר כל אחד. כל המקרנים נשלטים יחד או בנפרד, כך שאפשר להקרין אותו תוכן על שלושת המסכים או תוכן שונה על כל אחד.

חדרי הדרכה, מסך שיורד אוטומטית

בהתקנת מקרנים בחדרי הדרכה התקנו מקרנים שמיועדים לעבודה בתאורה מלאה, יחד עם מערכת שליטה חכמה שמדליקה את המקרן ומורידה את המסך אוטומטית. המדריך פשוט מתחיל את ההדרכה, והחדר נערך לבד.

אולם מתנ"ס חריש, תמונה ברוחב 6.5 מטר

באולם המתנ"ס בחריש התקנו מקרן לייזר של NEC בעוצמה של 10,000 ANSI לומן, שמקרין תמונה בגודל 300 אינץ', כ-6.5 מטר רוחב, לצד מערכת הגברה, תאורה ומיקרופונים אלחוטיים. תמונה בגודל כזה כבר יוצאת מהטווח של מסך חשמלי רגיל, וזו דוגמה טובה לכך שגודל התמונה נקבע לפי האולם ולא לפי הקטלוג.

טעויות נפוצות בבחירת מסך חשמלי

חמש הטעויות שלמטה חוזרות כמעט בכל חלל שמגיעים אליו להחליף מסך חשמלי למקרן, וכולן נעשו בתום לב, לרוב כדי לחסוך.

לבחור גודל לפי רוחב הקיר

מסך הקרנה לכיתה שממלא את הקיר עלול להיות קטן מדי לשורה האחרונה, או גבוה מדי לתקרה כך שהחלק התחתון שלו מוסתר על ידי הראשים. הגודל נקבע לפי הצופה הרחוק וסוג התוכן, כמו שהראינו במחשבון.

לוותר על מתיחה במסך רחב

במסך רחב בלי מתיחה צידית הצדדים מתגלגלים עם הזמן, והתמונה נראית גלית דווקא בטקסט ובטבלאות. מסך מתיחה חשמלי עולה מעט יותר, אבל התוספת קטנה ביחס להפרש בתוצאה.

להתקין בלי חיבור למקרן

מסך מקרן חשמלי שמופעל רק בשלט נפרד נשאר בסוף במצב אחד כל הזמן. חיבור לטריגר של המקרן הופך אותו לחלק טבעי מהחדר.

לבחור בד בגיין גבוה לאולם רחב

בד שמחזיר הרבה אור קדימה נראה מצוין בחנות, אבל במסך הקרנה לאולם רחב מי שיושב בצדדים יראה תמונה כהה יותר. במוסדות עדיף בד מט עם גיין מתון.

לסגור תקרה לפני שמתכננים את המסך

מסך שקוע בתקרה צריך פתח, חיזוק ונקודת גישה. כשמחליטים עליו אחרי שהתקרה נסגרה, מגלים שצריך לפתוח אותה מחדש. לכן כדאי לערב אותנו כבר בשלב התכנון של החלל.

לקוחות מספרים על העבודה איתנו

שני לקוחות שהתקנו אצלם מערכות, מספרים בקצרה איך זה עבר.

לפני שפונים, כדאי לרשום כמה נתונים על החלל: המרחק מהמסך לשורה האחרונה, גובה התקרה במקום שבו המסך יותקן, איזה מקרן קיים אם יש, ומה מקרינים בחדר רוב הזמן. אלה בדיוק הנתונים שהמחשבון למעלה מבקש, והם עוזרים למקד את השיחה הראשונה.

שאלות נפוצות על מסך מקרן חשמלי